שלוש ההוצאות הגדולות של משק בית, בין אם אדם פרטי או משפחה, הן דיור, תחבורה ומזון. מזון הוא הוצאה נכבדה במשק הבית. תוסיפו לזה את העובדה ששליש מהפסולת הביתית בישראל היא של מזון – והמשמעות היא שחלק מהכסף שלכם מגיע דוך לפח.
בדוח שהוציא ארגון לקט ישראל עם המשרד להגנת הסביבה, משפחה ממוצעת זורקת בערך 2,000 ש"ח על אוכל בכל חודש. אני לא יודעת איפה אתם בדוח הזה, אבל גם אם אתם זורקים אוכל בשווי של 10 שקלים לפח – אני מעדיפה את הכסף הזה בכיס שלי או בתכנית חסכון – ולא בפח. זה הקישור לפרק השישי של הדוח, הוצאות משק בית.
אפשר להסתכל על זה בהקשר סביבתני, המניעים שלי יותר אגואיסטיים מזה. בבלוג הזה אני מדברת על מה שהכי טוב בכיס. אבל ממה נפשך. המניעים שלנו הם אותם מניעים: להוציא פחות כסף ולזרוק פחות אוכל. את הכסף הפנוי אפשר לנתב לדברים מועילים כמו סגירת חובות או הגדלת חסכון.
מטעמי איכות הסביבה או איכות החיים הכלכלית שלכם, אלו כמה דרכים שיעזרו לכם להוציא פחות כסף על אוכל. הדרכים נחלקות לשלוש:
- קניות אוכל: מתי, איך, איפה ומה קונים
- חומרי גלם: אחסנה ושימוש
- אכילה: מתי ועם מי אוכלים
אל תקנו רעבים
זה בסיסי, אבל נכון. אם אתם הולכים לסופר לקנות, תאכלו משהו קודם. כשאתם קונים רעבים, אתם קונים יותר דברים שאתם לא צריכים ועוד שטויות ונשנושים. תאכלו לפני כן ותראו ישועות.
איך זה חוסך: אתם לא מוסיפים דברים ל רק עגלה כי אתם רעבים וזה נראה ממש מפתה.
תקנו עם רשימת קניות
לכו לסופר (או כנסו לאתר) עם רשימת קניות ותשתדלו להיצמד אליה. הסופר בנוי כך שבכניסה וליד הקופה תמיד יהיו דברים שינסו לשכנע אתכם לקנות. אם הם לא ברשימה – אתם יותר חזקים מזה.
כדאי שרשימת הקניות תכיל דברים שאתם באמת משתמשים בהם או מתכוונים להשתמש בהם. לתכנן תפריט מראש זה תמיד טוב, אבל גם – לא כל דבר שנגמר צריך לחדש.
תשלטו במבצעים ולא להיפך
מבצעים הם מלכודת קניות שנועדה להוציא מכם יותר כסף, על דברים שלא תכננתם. יש לי מאמר שלם על איך לקנות חכם למרות המבצעים. זה תת-סעיף של רשימת קניות, כי כשאתם נצמדים לרשימת בקניות, מבצעים על דברים שאתם לא צריכים – בלאו הכי לא יהיו רלוונטיים לכם.
איך זה חוסך: היצמדות לרשימת קניות תמנע מכם להוסיף לעגלה מוצרים שאתם לא צריכים, שסתם יעלו לכם כסף ויש מצב שחלקם יגיע דוך לפח.
הסופר הזול
הסופר הזול לא תמיד זול יותר. יכול להיות שיש שם מוצרים עם חיי מדף קצרים יותר, או באיכות פחות טובה, או שהוא יותר יקר מהסופר הקרוב ואתם תחסכו 150 ש"ח בשבוע אבל תהיו עצבניים ותשלמו על חניה. אבל אם זה פשוט לכם, למשל זה נמצא בדרך מהעבודה – לקנות בסופר היותר זול זה פתרון לא רע.
רשתות השיווק עלו על הטריק ויש להן את הרשת בתוך שכונות המגורים, והרשת למתחמי קניות גדולים באזור התעשייה הקרוב למקום מגוריכם – במחיר יותר זול.
בשופרסל למשל יש את שופרסל דיל הזולה באזורי תעשייה; שופרסל שלי בשכונות מגורים, ושופרסל אקספרס שהן חנויות נוחות והיקרות ביותר מבין השלוש. רשת רביעית של שופרסל היא שופרסל אונליין. אתם יכולים לקבל מוצרים מהסניף הקרוב ביותר – אבל במחירים אחרים לגמרי.
איך זה חוסך: או שאתם חוסכים בזמן ובריאות נפשית, או בכסף, או בשניהם.
מוצרים עם חיי מדף ארוכים
להמון מוצרים יש חיי מדף ארוכים ואפשר ללמוד לעבוד איתם. אלו לא רק חיי המדף, זה גם סגנון האחסנה.
אפשר להאריך את חיי המדף משמעותית עם אחסון נכון: לאטום טוב, ולשים במקום חשוך וקריר (מזווה ולא מדף למשל). האיטום ימנע כניסה של מזיקים וגם של לחות. החושך והקרירות ימנו דברים אחרים ונעימים פחות.
אלו מוצרים עם חיי מדף ארוכים במיוחד שיכולים להחזיק שנים, או לפחות עד פסח:
- עדשים
- שעועית
- אורז
- פסטה
- כל השימורים כי זה הקטע שלהם
- שמן
- סוכר
- מלח
- תבלינים
טיפ לחובבי פטריות: אני מכינה בבית אבקת פטריות. לא אבקת מרק פטריות, אלא אבקת פטריות! כשאני בירושלים, בשוק מחנה יהודה אפשר לקנות פטריות לפי משקל (אני קונה באורגנו, חנות התבלינים בשוק העירקי). בבית אני טוחנת לאבקה במטחנת תבלינים, אפשר לטחון גם בחנות. זה מחזק טעמי פטריות בכל מנה, יותר זול מפטריות טריות ועם חיי מדף הרבה יותר ארוכים.
תאריך תפוגה הוא המלצה
יש הרבה מוצרים שטובים גם אחרי תאריך התפוגה שלהם. בהרבה מקרים, תאריך תפוגה הוא הגזמה וכסת"ח. בשבוע של כתיבת שורות אלה אכלתי יוגורט שהתוקף שלו פג לפני חודש. הרחתי, טעמתי – ואלמלא היה כתוב על האריזה, לא הייתי מעלה על דעתי שהוא פג תוקף. חלב אפשר להקפיא.
לא מאמינים לי? לחיות כיס יש פרק מעולה על תאריכי תפוגה:
מתכוני שאריות
אנחנו לא קונים מלפפונים הביתה כי כשהם מתעייפים אין מה לעשות איתם. עגבניות ופלפלים עייפים הופכים לרטבים מצויינים. אורז עייף נטחן לקציצות. פסטה עייפה הופכת לפשטידה. עם מלפפונים עייפים פשוט אין מה לעשות.
לאוכל משאריות יש מקום של כבוד. צ'ולנט במקור היה אוכל מהשאריות של השבוע. ארנצ'יני – כדורי ריזוטו בטיגון עמוק שקונים ב-50 ש"ח לשלוש יחידות במסעדות איטלקיות התחילו בתור פתרון לריזוטו של אתמול.
מקפיא
אני מעריצה גדולה של מקפיא. באפיקי התוכן שלי, הטיפ הכי טוב בעיני הוא להחזיק תוכן במקפיא ולתזמן לפני פרסום.
מקפיא מאריך חי מדף של המון מאכלים, ומאפשר גם להכין כמות גדולה ואז להפשיר בכמויות קטנות. אם פתחתי שמנת לבישול או קרם קוקוס ואני לא אשתמשת בהכל תוך פרק זמן קצר – דוך למקפיא אחרי הפתיחה. אני אפשיר את הדברים האלו כשאני אצטרך אותם.
במקפיא שלי תמיד יש קרח לימון (לימון סחוט שהקפאתי בתבניות קרח ואז רוקנתי לקופסה), עדשים מונבטות קפואות בתוך קופסה, חומוס מבושל שהקפאתי בתבניות קאפקייק; ציר ירקות שהקפאתי בתבניות קאפקייק; שקית לקליפות ועלים של ירקות שיהפכו לציר הבא כשתצטבר לי כמות.
המקפיא מאפשר הכנה של כמויות קטנות וחוסך זמן.
רעב זאת לא הפתעה
בדרך כלל אנשים אוכלים בחוץ מאחת משתי סיבות: או כי הם נתקעו בלי אוכל מהבית או כי הנורמה במקום העבודה הוא לאכול בחוץ או להזמין מבחוץ. זה מלא כסף. זה מלא כסף קודם כל בגלל שלאכול בחוץ יקר יותר מאוכל של בית; ולפעמים כי אתם מביאים אוכל מהבית אבל בסוף אוכלים עם חברים בחוץ ומכל מני סיבות האוכל הביתי שלכם נזרק. כן, אפשר לשים אותו במקרר. אבל לא תמיד זוכרים, או שזה סנדויצ' ומי יאכל סנדויצ' מאתמול.
אפשר להתכונן מראש למצבים האלה: אומר להביא אוכל מהבית, ואשכרה לאכול אותו. אתם מכירים את עצמכם מספיק כדי לדעת מתי אתם תהיו רעבים, ולהביא סנדויצ', ארוחת צהרים או קופסת נשנושים זה סיפור די פשוט. רעב מפתיע בערך כמו הרצון בקפה.
נורמה חברתית יותר קשה לשנות, בטח אם המעמד שלכם לא מספיק בכיר כדי שתהיו מובילי טרנדים קולינריים. אבל אפשר לנסות.
תבשלו עם חברים
למרות שעברו שנתיים, לא התגברתי על ההלם התרבותי שבו כשעידן עם חברים הנוהג הוא להזמין אוכל מבחוץ. אצלנו היה ברור שאוכלים אוכל ביתי מבושל – בין אם המארחים דואגים לזה ובין אם מביאים משהו. לא כי כולם בשלנים חובבים, זאת פשוט ברירת המחדל החברתית.
עוד דרך להוציא פחות כסף על אוכל היא לאכול אוכל ביתי עם חברים. הכנת האוכל יכולה להיות חלק מהפעילות.
