אחד הדימויים הראשונים שלנו לאדם שרוצה להרוויח הוא מר קראב מהסדרה בובספוג, או הקריקטורה האנטישמית של היהודי העשיר. אבל כסף הוא אמצעי למטרה. אנחנו חייבים להתנהל עם סכומים גדולים כדי להגשים את החלומות שלנו. חתונה? אירוע שעולה כמה עשרות אלפי שקלים. השכלה אקדמית? בערך ארבעים אלף שקלים של תואר באוניברסיטה לפני הוצאות מחיה. טיול מסביב לעולם כפנסיונרים? הוראת קבע לעמותה שחשובה לכם? את כל אלו קל יותר לעשות כשיש לכם כסף.
מה זה קפיטליזם קשוב?
התפיסה הקפיטליסטית ה"מסורתית" אומרת שעסק פועל קודם כל עבור מיקסום רווחים עבור בעלי המניות (כלומר הבעלים שלו). התפיסה העסקית שנקראת קפיטליזם קשוב אומרת שעסקים פועלים לא רק עבור בעלי המניות, אלא גם עבור בעלי העניין.
קפיטליזם קשוב שייך למשפחה של "אחריות תאגידית" ושל "יצירת ערך משותף". כולם רעיונות ותנועות שמתייחסות לעסקים כבעלי עניין וכוח בשינוי מציאות ובהפיכת העולם למקום טוב יותר.
הקפיטליזם, עם כל חסרונותיו, הביא לעולם המצאות חדשניות. יש בו טוב ורע. את חלקי הטלפון שבו אתם ככל הנראה קוראים את המילים האלו עכשיו נראה ייצרו ילדים בני 8 שמקבלים משכורת רעב במפעל בסין. אבל הרשתות החברתיות והאינטרנט הרצים במכשיר הזה מאפשרים לנו לשמוע על עוולות כאלו, לסיני הקטן לגלות עולם שבו יש זכויות אדם, ועם החשיבה הנכונה – לתקן את המצב.
קודם כל, מדובר בהתנהלות הרואה ערך במודל החברתי-כלכלי הזה, ואת היכולת שלו לקדם תחרות לפרוץ את הגבולות המוכרים. קפיטליזם קשוב פועל מתוך ההבנה שעם כח גדול באה אחריות גדולה, ושיש חשיבותלכל מי שארגון מסוים משפיע עליו. לעובדים, לבעלי המניות, לצרכנים, לספקים. הניצול של כח הארגון למען מטרה שתואמת את הערכים של מחזיקי העניין בו טוב לכולם. גם למעורבות העובדים בעסק, הרצון של צרכנים לרכוש, הנאמנות של הספקים ובעלי המניות, וכמובן בשביל המטרה הטהורה של לעשות טוב בעולם. ישנם ארבעה אלמנטים משלימים, שצריכים להתקיים יחד כדי להגדיר התנהלות ארגונית שמתנהלת לפי מודל הקפיטליזם הקשוב:
לקפיטליזם הקשוב ארבעה עקרונות:
אחת: מטרת-על
האדם מחפש משמעות כיוון והוא זקוק לה, וכאשר הוא לא ימצא אותה בתחום מסוים בחייו, הוא ירגיש ממנו תסכול. לעסק קשוב כדאי שיהיה ערך מוסף, ולא רק הרווחים. זה יכול להיות להפוך את העולם למקום יותר מכיל ואינקלוסיבי, כמו שנטפליקס מצהירים על עצמם. זה יכול להיות משהו יותר קטן. למשל להגדיל תעסוקה במקום פריפריאלי, אפילו על ידי העסקת שלושה עובדים שבלעדיכם לא היה איפה לעבוד בו, העסקת בעלי מוגבלויות, או תעסוקה מהבית לאנשים שמתקשים לצאת לעבוד בחוץ או זקוקים לשעות גמישות להשלמת הכנסה.
באמצעות המיקוד בסיבה עמוקה יותר לקיומו, העסק הקשוב נותן השראה, ובכך מאגד ויוצר הזדהות גבוהה הרבה יותר בקרב כל מחזיקי העניין שלו: עובדים, לקוחות ואחרים.
17 אפיקי השקעה
רעיונות ל-17 אפיקי השקעה שיגדילו לכם את ההכנסות.
חלקם יותר נגישים ופשוטים, חלקם יותר מוכרים, כמה יפתיעו אתכם.
את כולם כדאי להכיר כי כל אחת מהן היא דרך לעשות כסף.
שתיים: התמקדות בבעלי עניין
בעולם מסורתי, "בעלי עניין" (או "מחזיקי העניין" בתרגום קצת מאונגלז) בחברה הם בעלי המניות. בעולם של קפיטליזם קשוב, בעלי העניין הם גורמים נוספים שקשורים לחברה: עובדי החברה, הספקים, הלקוחות וגם החברה (society) כולה. עסקים קשובים ישאפו להיטיב עם כל אלו, מתוך הנחה שהטוב הזה יתורגם גם לנאמנות, ליציבות ולרווחים.
לדוגמה, חברות אופנה גדולות ויצרניות רב שמייצרות (גם) מוצרים מתחליפי עור כדי לפנות לקהל טבעוני, או חברות שמפחיתות סוכר במוצרים שלהן וחברות שמעסיקות בעלי מוגבלויות.
שלוש: מנהיגים נותני שירות
למרות המשפט המוכר, מנהיגות עסקית קשובה היא כזו שעובדת למען מטרת-העל של הארגון, ולא רק האינטרסים שלהם ולא רק מתוך כוחנות. הם מודעים לתפקיד האינטגרלי שיש לתרבות הארגונית ומפתחים תרבות ארגונית שקשובה לבעלי העניין. למשל עסקים שהחלו לנקוט ביד קשה יותר כלפי גילויי גזענות, הטרדות מיניות או אנטי-להט"ב, ולהראות את הדלת לעובדים שלא קיבלו את הממו שההתנהגות הזאת כבר לא מקובלת.
"אל תשאל מה אתה יכול לעשות בשביל העסק, תשאל מה העסק יכול לעשות בשבילך, ואז תלך לזה שיש לו את התרבות הארגונית הטובה ביותר."
– לא קנדי
ארבע: תרבות ארגונית קשובה
מהי תרבות ארגונית? הערכים, העקרונות ודפוסי ההתנהגות עליהם מושתת עסק הבאות לידי ביטוי בפעילויות של העסק. כך נוצר בפועל הקשר בין מחזיקי העניין לבין מטרת-העל. תרבות ארגונית קשובה בנויה על אותנטיות, שקיפות ויושרה. היא מקדמת אהבה ואכפתיות ובונה אמון בין העובדים לשאר מחזיקי העניין, מאפשרת גם למידה והעצמה ומהווה כוח מאחד שהוא דלק להנעת העסק הקשוב.
"איש עסקים שעכשיו הוא טבעוני"
-ש. חדד
אחת ממהפכניות ומובילות הפמיניזם המזרחי היטיבה לסכם את העניין במשפט האגדי הזה. פעילות בתאגידים הגדולים, ושימוש בכח שלהם ליצירת טוב בעולם וקידום ערכים שחשובים לחלק משמעותי מהחברה, או לפחות מי שהיא רלוונטית להם.
בשנים האחרונות מנהלי החברות הגדולות בעולם מאמצים מודל זה, שעשה אפילו עלייה. אפשר להיות ציניים ולהגיד שקפיטליזם קשוב זאת פשוט דרך להישאר רלוונטיים ורווחיים והם לא מאמינים בזה באמת. יש מצב, אבל אם חברה מסחרית שעושה כסף גם תורמת כלכלית או רעיונית למטרה שחשובה לך – מה רע בזה?
כל עסק יכול לשים לעצמו מגוון מטרות נוספות מלבד רווחים- ממטרות גדולות כמו לשנות לטובה את החברה, ועד מטרות קטנות יותר כמו לתת תעסוקה בפריפריה או לאנשים עם מוגבלויות.
בעלי העניין בקפיטליזם קשוב הם לא רק בעלי המניות, אלא גם עובדים, ספקים, צרכנים, וכל מי שמושפע, ישירות או בעקיפין מהעסק.
